הפתיחה בגורל, מהו הטלת הגורל?

מתלבט? מהסס ? לא יודע מה להחליט בנושא החשוב לך בחיים ?

הדינמיקה של החיים מובילה אותנו לרגעי הכרעה

אין מנוס.. צריכים להחליט!!!

בענייני זיווג, פרנסה, קריירה, עסקים ועוד..

לעיתים קרובות אנו נתקלים בבעיה? שאלה? או במצב בו אנו משתוקקים לקבל תשובה,

מייחלים להבהרה, עצה? איך וכיצד?

לא אחת אנחנו נבוכים וחסרי אונים איך וכיצד לפעול, זקוקים ליד מכוונת.

ואנחנו אומרים לעצמנו: ..

"הלוואי והייתי יודע לקבל את ההחלטה הנכונה , הלוואי והייתי יודע מה טוב לי, מה לא…"

כיוון שאני כל כך מזדהה אתכם לקוחותיי היקרים,

ואתם, פונים רבים, שגולשים כבר שעות כדי לחפש כיוון ותמיכה,

מוצעת לכם המתנה שיצרתי עבורכם בנדיבות, באור ובאהבה

אשר תסייע לכם לקבל מענה ולפתור את הקושי לו נקלעתם.

בעזרת מתנה ייחודית זו תוכלו ליצור פתיחה וקבלת מסרים עפ"י ספר קבלי קדום הנקרא:

"גורלות אחיתופל "!

"זה ספר הגורלות, כתב יד עתיק והוא סוד גדול בדוק ומנוסה לחכמי ישראל, ויגיד לכל שואל מבוקשו. וזהו הגורל אסור לגלותו אלא לצנועים ובני טובים, כי הוא סוד גדול, בלי עוול. והוא פליאה גדולה, והוא הגורל שהשתמשו בו אנשי כנסת הגדולה, והוא בדוק ומנוסה. שמגלה כל דבר נפלא, ודבריו ברורים וקיימים ונאמנים לעד ולעולמי עולמים. ומי שרוצה לשאול בהם, לא ישאל כי אם בכוונת הלב, לשמוע תשובה נכונה ואמיתית, על פי הדבר שהוא שואל"(מתוך ההקדמה לספר "גורלות אחיתופל").

תוכלו לקבל מסרים למשאלותיכם בכל מגוון תחומי החיים. בפתיחת הגורל תוכלו לקבל את התשובות

אשר יעזרו לכם לפענח את ייעודכם במסלול החיים בו הנכם כרגע מתלבטים חוששים או ספקנים.

הפתיחה בגורל תפתח עבורכם דלת לעתיד בהיר וטוב יותר.

וכל זאת שוב… ללא עלות ובמתנה גדולה ממני.

המתנה מוגשת בפניכם כפי שמופיעה בספרות הקבלית ובהתאם להנחיות הביצוע המופיעים להלן

ושחשוב מאוד! שתקראו לפני ביצוע פתיחת הגורל.

לפני התפילה המתבקשת כוֵונֵן היטב את אותה שאלה / משאלה שהנך מעוניין לברר.

בסיום התפילה המופיעה בדף הבא תופיע לפניך טבלה בת 117 משבצות המכילה צפנים:

"ואלו השמות והתיבות אשר בכל לב ולב כתוּבות, קיז' אותיות כנגד מלאכי עולם ברוחות

ומגידים מה שבחדרי לבבות, דברים טובים ורעים, מכל עצות ומטבעות רבות בעזרת רוכב ערבות"

סקור בסקירה חטופה את כל הטבלה, ובחר לך באקראי באמצעות העכבר ביד ימין אחת מהמשבצות

"שהתחברת אליה", בו במקום יפתח לך "חלון" המכילה את התשובה לשאלה / משאלה שבקשת לברר.

במידה ונוסח התשובה לא ברור לך, הנך מוזמן להתקשר אליי לטלפון: 0545766566

בהצלחה, ובשורות טובות.

שלכם,

ד"ר יעקב מנחם, מייסד ומנהל המרכז לסימבוליקה קבלית.

מחבר הספר "קמיע קבלה" – הקמיע ככלי ריפוי ומגשים משאלות.

יעקב מנחם, ד"ר ברפואה משלימה D.A.M,

עורך וכותב מאמרים רבים במגוון נושאים בקבלה.

מרצה באופן ייחודי ומרתק למפגשי גיבוש הווי ותרבות וערבי כייף.

מאבחן וקורא הילות, באמצעות חיישן ממוחשב "BIO FEEDBACK" .

 

מהו הטלת הגורל?

מתוך הספר "קמיע קבלה" הקמיע כאמצעי ריפוי וכמגשים משאלות / ד"ר יעקב מנחם

שמואל הנביא בוחר את שאול למלך, באמצעות הטלת הגורל:

"ויקרב את שבט בנימין למשפחותיו, ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש" (שמואל א' י'22)

גם שאול משתמש בגורל, כדי לגלות אירועים לא מפוענחים. כאשר מתברר לשאול כי מישהו עבר על

השבועה שהושבע העם, לא לאכול לחם עד הערב, נוקט שאול בגורל:

"ויאמר שאול אל ה' אלוהי ישראל, הבה תומים, וילכד יהונתן ושאול, והעם יצאו, ויאמר שאול הפילו ביני

ובין יהונתן בני, וילכד יונתן" (שמואל א' יד').

גורל נוסף שתפקידו היה לגלות אשם בחטא, היה הגורל על פיו נתפס "עכן", כאשר מעל וגנב משלל

המלחמה ביריחו:

"ונקרבתם בבוקר לשבטיכם, והיה השבט אשר ילכדנו ה'. יקרב למשפחות… לבתים…"(יהושוע ז').

גם חלוקת הארץ לנחלה לכל שבט אף היא נעשתה בגורל, הציווי (במדבר כ' 54):

"אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם ינחלו, על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט".

קיום הציווי (יהושוע יח' 10):

"וישלך להם יהושוע גורל בשילה לפני ה', ויחלק שם יהושוע את הארץ לבני ישראל כמחלקותם".

בסדר יום הכיפורים, כאשר הכהן הגדול נדרש לבחור בין שני "שעירים" האחד "לשלח אותו לעזאזאל

המדברה", והאחד להקריבו קרבן, נעשה הדבר באמצעות גורל:

"ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזאל" (ויקרא טז' 8).

על אף שרעיון הטלת הגורלות, הינו פתרון הבא בעטיו של חוסר הכרעה, או כדי למנוע העדפה מפלה.

על פי המובא במשלי (יח' 18): "מדנים (מריבות) ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד", הרי שהתלמוד

(מסכת בבא בתרא קכב'), מביא תיאור מרתק והסבר לאמיתותו של הגורל, על פי גישה נוספת שאף

היא במשלי (טז 33): "בחיק יוטל את הגורל, ומה' כל משפטו" (של הגורל).

על פי הגישה שבתיאור התלמודי לעיל, נמצא כי תוצאות הגורל, היו בהתערבות השגחה אלוהית.

בביאור מהות הגורלות, מסבירים חלק מחכמי הראשונים, שיש בזה בחינה של נבואה, ויש אף שראו

בזה מדרגה רוחנית גבוהה יותר (ספר "פרי צדיק" לר' צדוק הכהן מלובלין).

הרמח"ל, לעומת זאת מצדד וגם מסתייג. כלומר, כך הוא מסביר:

"שהבורא עשה בחינה בטבע, שכאשר ראוי להטיל גורל ומטילים אותו כראוי, אזי יוצא מה שראוי שייצא"

הסתייגותו מתייחסת לעובדה: "שאין זו בחינה הדומה לנבואה".

רעיון זה עולה אף מדברי ר' אברהם בן הרמב"ם שכתב בביאור מהות הגורלות:

"שיש בו סמך מה, על ידיעת הנעלם, שאין אנו מבינים את אמיתותה" (שו"ת ר' אברהם בן רמב"ם)

עפ"י המתואר בתנ"ך, נראה שהאמונה בהטלת גורל חצתה תרבויות ועמים, שכן גם גויים הפילו

גורלות: ב"מגילת אסתר", המָן מפיל "פור, הוא הגורל", לבחור את היום הטוב ביותר לביצוע מזימתו.

בסיפור על "יונה הנביא" הבורח מהאל, המלחים מפילים גורל, כדי לדעת בשל מי היתה הסערה.

חיבורים רבים העוסקים בהטלת גורל, במגוון שיטות, נכתבו מקדמת דנא החל מתקופת הגאונים:

"גורלות הרב סעדיה גאון". ובתקופת ימי הביניים: "גורלות הראב"ע" – ר' אברהם אבן עזרא.

ועד לדורות האחרונים 1720-1797:

"גורלות הגר"א" – הגאון מוילנה . "גורל העשיריות", "חיבת קודש", "אביע חידות" ועוד.

הטלת הגורל היוותה דפוס חיים עוד מתקופת המקרא. לא מן הנמנע, כי מאז כבר גובשו טקסי הטלת

גורל, באופנים שונים, ואם להתייחס לאחד מספרי הגורלות "גורל אחיתופל", הרי שבהקדמה לספר

מובא: "כי הוא הגורל, אשר השתמשו בו אנשי הכנסת הגדולה…".

דיון בפני עצמו, יסביר את הצורך עד לכדי צורך קיומי את השימוש בגורל. אך אציין שהשימוש בו כחלק אינטגרלי, באופן קבלת החלטות לפרט ולכלל בכל תחומי החיים, נבע באופן ישיר מהמציאות שליוותה את העם היהודי לדורותיו. התקופה שבה נכחה התגלות אלוהית מתמדת, ישירה וברורה, מאברהם אבינו ועד לאחרוני הנביאים, חגי זכריה ומלאכי. העדר חזון, העדר כח ההתגלות – דברו של האל שאיננו עוד, סלל את הדרך למצות כל אלטרנטיבה שתבהיר ותסייע לצפות את העתיד. ולפיכך כך נראה, השכילו חכמי הדורות להציע מגוון שיטות, על מנת לסייג זאת במסגרות שניתן להם "הכשר", תוך קביעה תיאולוגית, אליבא דעותיהם של ר' אברהם בן הרמב"ם והרמח"ל לעיל. ובלבד שלא לנטות לאיסורים המוחלטים: מכשפים, מנחשים, יידעונים, מעוננים, קוסמים ודורש אל המתים. גישה זו באה לידי ביטוי בנוסח התפילה שחוברה, לאומרה לפני הטלת גורל:

"אל אלוהי האלהים ואדוני האדונים… באתי ברעד, בפחד וביראה, שיתגלגלו רחמי מידותיך בעת ובעונה הזאת, להודיעני ולהעמידני על סוד שאלתי… על פי הגורלות האלו, שנסדרו על פי נביאך וחוזיך… שכל זמן שבית המקדש היה קיים, היו נביאך וחוזיך, מתנבאים וכוהנים שואלים באורים ותומים. ועתה בעוונותנו שחרב בית המקדש ובטלה הנבואה, ואין לנו לא כהן ולא חוזה, להודיענו הדבר הצריך, באתי לפניך ה' או"א, כי אין לי דרך אחרת לנטות ימין ושמאל…"

האירוע המפורסם בדורות האחרונים, בו בוצע שימוש בגורל, "גורל ההגר"א" היה בשנת 1950,

ע"י הרב אברהם לוין, שכונה "רב האסירים", אסירי המחתרות ותנועות ההגנה דאז, אותם נהג

לפקוד במקום מאסרם ולעודד את רוחם. הסיפור מובא בספרו של שמחה רז, "איש צדיק היה".

השימוש בגורל היה לצורך זיהוי גופותיהם של יג' חללי "שיירת הל"ה" שלא ניתן היה לזהותן על פי

ממצאים פתלוגיים.

בעת עריכת הגורל, הופיעו מספר פסוקים כלליים כמו:

"בקרובי אקדש" (המתייחס למותם של שני בני אהרון הכהן).

"ליהוה הארץ ומלואה" (תהילים, ראשי התיבות של שני המלים הראשונות ל"ה),

ולאחר מכן החלו להופיע אחד עשר פסוקים, הרומזים לשמות החללים:

"וממטה בנימין בגורל" (יהושוע כא' 4) כרומז לחלל בנימין בוגלובסקי.

"הלא בן ימיני" (שמואל א' כא') כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכן על זה הדרך.

שימוש נוסף בגורל, עשה הרב יעקב קעלמאס, רבה של מוסקבה בשנת 1933, כאשר נשאל ע"י הרב שאול ישראלי, האם עליו לנסות לברוח מרוסיה על אף סכנת גזר דין מוות, באם ייתפס. הפסוק שעלה בגורל היה: "פנו וסעו לכם, ובואו הר האמורי… עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א 7).

לסיכום:
בחרתי להציג בהרחבה את אחד ממגוון שיטות הטלת הגורל, הנקרא "גורלות אחיתופל".

מובא בהקדמת הספר:

"זה ספר הגורלות, כתב יד עתיק והוא סוד גדול בדוק ומנוסה לחכמי ישראל, ויגיד לכל שואל מבוקשו. וזה הגורל אסור לגלות אלא לצנועים ובני טובים, כי הוא סוד גדול… בלי עוול, והוא פליאה גדולה, והוא הגורל שהשתמשו בו אנשי כנסת הגדולה, וזה הסוד לא גילו הראשונים, וגנזוהו. ובעת שבטלו גזירות יוון מישראל גילוהו לבריות. וכשעלו משם לארץ ישראל העלוהו עימהם וחזרו וגנזוהו בטבריה. ואחר זמן ארוך בימי מלכות רומים, היו הבריות צריכים לזה ולא היו יודעים אנא גנזוהו אבותינו, וגזרו תענית… ונתגלה להם… והשתמשו בו ושאלו בו, מה שהיו צריכים לידע בו… ומסרוהו חכמים זה לזה, וציוו והזהירו עליו מאוד מאוד, לבל נשתמש ולשאול בו אלא לצורך גדול, כי הוא סוד גדול וחכמה גדולה… ועל כל דבר שישאל האדם, ידע במחשבה השאלה… ומה שיראה בתשובתו, היא אמת ויציב…….

וסוד הבתים (הטבלה שלהלן, בה רשומים צירופי אותיות) לא השיגו, רק אנשי כנסת הגדולה, שסדרו התיבות… והוא בדוק ומנוסה, שמגלה כל דבר נפלא, ודבריו ברורים וקיימים ונבונים ונאמנים לעד ולעולמי עולמים".

ומכאן כבר מובאים הוראות ביצוע:

"ומי שהיה בליבו שאלה או צורך, לו או לאחרים, או עלה בליבו דבר רע… והוא מבקש לבוא ולנסות, יבוא ויבקש בזה, וימצא מבוקשו ובלבד שישאל בכוונת הלב".

"אומנם אם תשאל כמנסה וכמהתל, ישיבו לך דברים אחרים, כי כפי כוונת שאלתו, ימצא תשובתו. והיה אם תכין לבך לשאול בכוונות הלב תקשיב אזניך תשובה אמיתית וברורה, ותתפלא מאוד".

"ואל יהיה שואל פעמיים או ג' פעמים ביום אחד, ואפילו לא על שני עניינים".

"וידוע הדבר שאין להטיל גורלות בכל עת שיחפוץ האדם, כי ישנם ימים ושעות שאין הגורל יוצא… ויש ימים ושעות מיוחדים, הן מימות החודש והן מימות השבוע" (בהם מומלץ להטיל גורל).

ואלו הימים בחודש טובים שראויים להטיל בהם הגורל:

ב, ד, ט, יא, טו, טז, יט, כא, כז.

והימים א, ג, ה, לא טובים. ושאר הימים לא טובים ולא רעים.

ואלו הימים בשבוע שלא יטיל בהם גורלות:

(חישוב השעות נעשה משעת "עלות השחר", ניתן לבדוק בלוח השנה, כלומר:
אם שעת "עלות השחר" היא: 05:30 אזי שהשעה השישית תהיה:11:30)

לא ביום ראשון בשעה שישית.
לא ביום שני בשעה רבעית.
לא ביום שלישי ולא ביום רביעי כלל.
לא ביום חמישי בשעה שניה, ולא בשעה תשיעית.
לא ביום שבת.
לא ביום המעונן.
לא בכל ימי בין המיצרים.
ולא בלילה.

ואם כן הימים הראויים הם: א, ב, ה, ו, ולא בשעות שציינו לעיל.

"אין הדברים אמורים מפני איסור והיתר, אלא מפני שכל אלו השעות אינם ראויים להשליך בהם הגורלות מפני שהכוכב השולט בזמנים אלו קשה לזאת המלאכה".

"וטרם יקרב להעלות שאלתו בגורל, יכוון שאלתו תחילה, ויברר אותה, ואחר כך יתפלל אל ה' אלוהיו בכוונת הלב והוא יענהו".

– עם סיום התפילה המופיעה בדף הבא סקור בסקירה חטופה את כל התיבות שבטבלה ובחר לך באקראי (באמצעות העכבר ביד ימין) את אחת התיבות "שהתחברת" אליה ובו במקום תקבל את פרוש התיבה – התשובה. עם הנחת הסמן באמצעות העכבר על אחת התיבות שבחרת באקראי, ייפתח לך "חלון" המכיל את התשובה לשאלה/משאלה שבקשת לברר.

"ואין רשות לך לשנות מזה והוא בדוק ומנוסה שמגלה כל דבר נפלא ודבריו ברורים קיימים נאמנים לעד ולעולמי עולמים"