כוח האותיות וסוד הניקוד

כוח האותיות

מתוך הספר  "קמיע קבלה"

  השימוש במילים ובאותיות, הוא אחד האמצעים החשובים בפראקטיקה המאגית.

  לצד נוסחאות של לחשים והשבעות ופסוקים מגוננים, נעשה שימוש בעוצמתן המאגי של מילים, או של אותיות בודדות וצירופהן.

  לעיתים נכתבו המילים בסדר מסוים או בצורה מיוחדת, כדי להעצים את פעולתה המאגית.

  עוד בימי בראשית ידע האדם את כוחן של המילים, במסורות ובתרבויות השונות נוכל למצוא  את עוצמתה של המילה בבריאת מציאות דרך ברכות, קללות, לחשים ותפילות.

  למילה, כוח בונה וכוח הורס, כוח בורא וכוח מכלה. היהדות מייחסת לבורא את כוחות הבריאה באמצעות מילים. בכל התורה כולה ובבריאה בפרט, מתגלה כוחו של הבורא באמצעות מילים. משחר הבריאה, השתמשו בתרבויות ודתות שונות, בתפילות, ברכות וקללות, ככלי רב עוצמה ליצור מציאות קיימת, לנצח במלחמות, לגרש אוייבים, להרוג ולרפא   . . . . .  ( אודות המאמר במלואו קרא בספר קמיע קבלה)

פתח דבר:

"כי מציאות צורת האותיות ….הם רומזים אל  רוחניות ידועה וספירות עליונות. וכל אות ואות יש להם צורה רוחנית ומאור נכבד, אצול, מעצם הספירות. ומשתלשל ממדרגה למדרגה בדרך השתלשלות הספרות… ובהיות האדם מזכיר ומניע אות מהאותיות, בהכרח יתעורר הרוחניות ההיא, והבל הפה שממנו יתהוו צורות קדושות, יתעלו ויתקדשו בשורשם, שהם שורש האצילות. ולא זו בלבד, אלא גם במציאות הכתיבה שורה רוחניות על האותיות… ומעניין זה נקיש אל תיבה (מילה), בת ארבע אותיות ובת חמש וכיוצא בהן. והיינו טעם הצירוף, שכל עוד יתרבו האותיות יתרבה הצירוף והכוחות. והנה בהזכרת האדם  התיבה ההיא (המילה), הרומזת (המורכבת) באותיות, בסיבת תנועת הכוחות ההם… יתעוררו הם בשורשם העליון לפעול הפעולה ההיא, ועוד יתהווה ממנה מהבל פיו, רוחניות ומציאות ויהיה כמו מלאך, שיעלה ויתקשר בשורשו, שימהר להפעיל פעולתו בזריזות. וזהו סוד הזכרת השמות וכוונת התפילה". 

 (ספר "הפרדס" פרק שני שער האותיות. לר' משה קורדבירו).

גימטריה:

 ר' יוסף ג'קיטליה, מגדולי המקובלים שלפני 800 שנה מביא בספרו "גינת אגוז"  חלק ב',

שער: "ביאור גימטריה הנקרא חשבון":

 "דע לך אחי ישמרך האל, כי השער הזה הוא להודיעך סוד הגימטריה שהיא סוד החשבון, אשר בו כל העולם מתנהג, והוא אחד משלושה דרכים אשר הקבלה מתבארת בהן, ובשלושת דרכי הקבלה כל העולם כולו מתנהג, ותדע לך, כי  החשבון הוא יסוד העולם כולו והוא יסוד כל ההנהגה כולה ומתוך החקירה בדרכי החשבון אנו נכנסים להשיג המושכלות".

הגימטריה, כשיטה, קובעת כי העולם בנוי בהרמוניה פנימית של סדר קוסמי, של יופי, המוסדר ביחסים מספריים המרכיבים את ההוויה הגשמית והרוחנית. . . . ( אודות המאמר במלואו קרא בספר קמיע קבלה)

גימטריה, היא מתן פרשנות למילה, לפי סכום ערכם המספרי של האתיות לאחר שהומרו.

המשנה, אבות ג' יח', מציינת: "ר' אלעזר בן  חיסמאי אומר גימטריות, פרפראות לחכמה".  השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח במאה ה- 12 ואילך, בהתאם לגישה, שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של הא-ב העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, כמו גם שימוש נרחב כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים. ניתן למצוא גם קשרים הפוכים וסותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כאשר אנו מוצאים שמרים (אחות משה) מדברת אודות ציפורה אשת משה: "ותדבר מרים אודות האישה הכושית אשר לקח משה" (במדבר יב' 1)

 מפרש רש"י: "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריותו של  כושי".

 ומחזק את דבריו באומרו: "כושית" (736)  גימטריה "יפת מראה" ( 736 ).

                                        "כושית" (736) גם גימטריה  "מכוערת". (736).   . . . . . .

עם הכולל:

בנוסף להמרתה של המילה לסכום ערכה המספרי, עפ"י ערכם המספרי של האותיות, כוללת הגימטריה , ערך נוסף אחד (1) של המילה עצמה, או ערך נוסף של מספר האותיות במילה.

בית = 412 . עם הכולל (כלומר עם ערך נוסף של המילה, כיחידה אחת) = 413. . . . . .

גימטריה קטנה:

היא צמצום סה"כ ערך האותיות לאחדות  מ 1-9 .

בית = 412.  בגימטריה קטנה  7 = 4+1+2  . . . . .

אחוריים:

שיטה נוספת לפענוח ופרשנות מילה או רעיון, באמצעות "אחוריים", כלומר האותיות המופיעות בסדר הא-ב אחרי אותיות המילה אותה אנו מעוניינים לפענח . . . . .

לפנים:

שיטה נוספת לפענוח ופרשנות מילה או רעיון, באמצעות "לפנים" כלומר האותיות המופיעות בסדר הא-ב הבאים לפני המילה אותה אנו מעוניינים לפענח.  . . . . .

המילוי של המילה:

פן נוסף להעצים פרשנות של רעיון או מילה, מתמקדת במרכיבי אותיות המילה: "מילוי המילה".

זו מילה הנכתבת בסדר רגיל של אותיות הא-ב, והאותיות המרכיבות אותה מפושטות, כך למשל מילוי המילה: "יצר"  מופיע באופן הבא: יוד , צדי , ריש  . . . . .

 

הניקוד

אם באותיות גלומות אורות הבורא ובהן נברא היקום, הרי שהכוח המניע אותם לכדי פעולה הם הנקודות.

"והנה תדע לך כי סוד אלו הנקודות, כאשר יבין האדם בסוד תכונותם ויבוא בתכלית סודותם,אזי יוציא אדם פעולתן הנכונה"  ספר "סוד דרכי הניקוד והאותיות" עמ' יד'  לר' יעקב הכהן הספרדי.

"ואמנם תדע לך, כי הנקודות באות לפי תוכן ותיקון ודמיון האותיות, ולפי דמיון האותיות, הנקודות רצות ומונחות בהם ….כי סברת הנקודה היא התנועה והמניע…" (שם עמ' ט').

ובספר "גינת אגוז" שער  היסוד עמ' תיג' מובא :

"דע לך אחי ישמרך האל… כי החלק הזה שהוא חלק הניקוד הוא יסוד גדול….כי הניקוד והאותיות, הם המורים לנו צורת כל העולם וסוד התכונות כולן וסדר המרכבות. וכמו שאתה רואה התנועה, יסוד כל פעולה וקיומה, כך הניקוד הוא יסוד כל האותיות וקיומם. כי אין לאותיות צד אפשרות מציאות  מבלתי התנועות, שהן מניעות כל האותיות וכל העולם כולו תמצאהו מתגלגל בהן"    . . . . .

        (אודות המאמר במלואו קרא בספר קמיע קבלה)