ע"ב השמות (שם ע"ב)

מובא בספר "שרשי השמות":

"שכל שם מע"ב השמות יש בו כח לפעול… ועליו מלאך ממונה ויועיל לעניינים רבים וגדולים שאין דבר גדולה ונפלא מהם. והם טובים:

לרפואה, לעזרה בעת סכנה, להפר עצת אויביו לקרוע גזר דין, לשמירה מכל נזק, למלא משאלותיו להפקד בבנים, לפרנסה,להצלחה במעשה ידיו ולקבלת התפילה.

 

 

שמות אלה מורכבים מצרופי ג' פסוקים:

"ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחוריהם"

 

"ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך, ויאר את הלילה, ולא קרב זה אל זה כל הלילה".

 

"ויט משה את ידו על הים, ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה. וישם את הים לחרבה. ויבקעו המים"

(שמות יד', יט'-כא').

 

שלושת פסוקים אלה מתארים את התרחשות קריעת ים סוף הנחשבת לנס הניסים ולשיא השיאים של ההתערבות האלהית במציאות הפיזית  לכל ימי שחר ההיסטוריה שיבואו גם לאחר מכן:

"מה שראתה שיפחה על הים אפילו יחזקאל (הנביא) בן בוזי, לא ראה במראות האלהים"

 

בפסוקים אלה ניגלה שמו המפורש של האל שהוא השם בעל העוצמה האדירה והנעלה ביותר והמורכב מ-ע"ב (72) שמות, כשכל צרוף הוא צופן המפעיל סוג אחר של אנרגיה – תדר רוחני. כאשר צרוף אחד טוב למציאת זיווג, השני לפרנסה וכו'.

בכח שם זה יוצרת האלהות את העולם הפיזי ופועלת בו כרצונה.

בצפנים אלה טמונים היסודות האמיתיים של היקום.

 

פעם בשנה ביום הכיפורים, ורק אז היה נכנס הכהן הגדול בבגדי לבן לפני ולפנים אל קודש הקדשים אל "הדביר".

"הדביר" הוא המדור הפנימי האחרון והקדוש ביותר בקדש הקדשים שבו נמצא "אבן השתיה" שעליה הוצב "ארון הברית" (ארון בו היו מונחות "לוחות הברית").

 

"אבן השתיה" מלשון תשתית (יסוד) שמשם נברא והושתת העולם.

 

וכך באותו מעמד היה הכהן הגדול נושא תפילה לכפר בעד העם ולסלוח את עוונותיו. בצרוף תפילה חרישית לשלומו של העם ולשלמותו. שלטון-ריבונות, גשמים בעיתם, תנובת השדה, פרי בטן – יילודה.

וזאת תוך איזכור השם המפורש שם ע"ב "כצפנים" ותדרים אנרגטיים רוחניים להמשכת השפע האלוהי ליקום ולחיים.

 

שם ע"ב = (72). "חסד" = (72). (7+2) = (9)

יוד. הי.ויו.הי = (72) = (9).  "אמת" = 441 = (9)

חותמו של הבורא "אמת"  (9)

"דביר" = 216

כנגד סה"כ אותיות שלושת הפסוקים הנ"ל = 216 (2+1+6) = (9)

אבן "השתיה" = 720 (72X10) = (7+2+0) = (9)

 

וכשם שהספרה 9 שבתורת המספרים בכל מכפלה שתהא מצטמצמת ל-9 מעין מספר אין-סופי, רמז לכך שאף הבורא הוא בחינה של אין סוף.