ברכת הבנים
"ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"
סגולה עצומה לברך את הבנים בערב שבת בצירוף ברכה ערוכה ל"ברכת הבנים"
ברכת הבנים "ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"
זו ברכתו של יעקב אבינו ע"ה אבי האומה לנכדיו הלא הם בניו של יוסף (בנו האהוב).
עם ההתוודעות הדרמאטית שלאחר שנות הפרידה הממושכות בעקבות "מכירת יוסף" מוריש יעקב לקראת פטירתו ירושה רוחנית לבנו יוסף, יעקב אבינו קובע בפסקנות ששני נכדיו, דווקא אלה, יהיו כשני בניו לכל דבר.
"ועתה שני בניך הנולדים לך… לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בראשית מח', ה) הם יכללו במניין שבטי ישראל, וירשו נחלות ארץ (בחלוקת הארץ לשבטים). בהמשך ברכתו קובע יעקב שלעתיד כל אב שיבקש לברך את בניו די בכך שיזכור האב בברכתו לבניו שיהיו כאפרים וכמנשה.
אפרים ומנשה נקבעו באותו יום כמקור בלתי נדלה לשפע ברכות "ויברכם בים ההוא לאמר, בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלהים כאפרים וכמנשה" (בראשית מח', כ) ולפיכך מנהג קדוש מאוד, לברך את הילדים בערב שבת.
ובכתבי המקובלים מובא: "שהקב"ה בכבודו ובעצמו מברך באותה שעה ומסכים על ידו" (כלומר מקבל את הברכה).
ועוד: "סגולה בערב שבת לברך הבנים שבסוד ובכוח זכות הנשמה היתרה השורה על המברך ועל המתברך – יחולו הברכות ויתקיימו, ואין קיטרוג ושטן שולט בברכתו מפני קדושת השבת. שבשבת אין שטן ופגע רע שולט, וטוב שיניח את ידו הימנית על ראש בנו/בתו ולפני שמתחיל לברך, יברך להקב"ה תחילה כדי למנוע קטרוג על הברכה, ולהעצים את כח הברכה".
ברכת הבנים:
"יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם"
לבן: אלהים יחנך בני (ויזכיר שם בנו ושם אמו)
לבת: אלהים יחנך בתי (ויזכיר שם בתו ושם אמה)
ונחה עליך רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'
יברכך ה' וישמרך
יאר ה' פניו אליך ויחונך
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין
המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי
אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ.
לבן: ישימך אלהים כאפרים וכמנשה.
לבת: ישימך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה.
